האם עורך דין ישראלי רשאי לפתוח משרד בחו"ל ולהעניק במסגרתו שירות משפטי ללקוחות פוטנציאליים?

האם עורך דין ישראלי רשאי לפתוח משרד בחו"ל ולהעניק במסגרתו שירות משפטי ללקוחות פוטנציאליים?

השאילתא: עורכת דין בעלת רישיון עריכת דין ישראלי מתגוררת בחו"ל.

במשך שנים עסקה בישראל במתן שירות משפטי ובייצוג נכי צה"ל.

במקום מושבה של עורכת הדין בחו"ל מתגוררים נכי צה"ל רבים המבקשים לקבל הכרה עקב פציעות בישראל.

האם עורכת הדין רשאית לפתוח משרד בחו"ל ולתת טיפול משפטי ללקוחות פוטנציאליים בתחום עיסוקה?

האם היא רשאית להכין עבורם תביעות אשר תוגשנה למשרד הביטחון הישראלי?

טיפול בתיק כולל פתיחת משרד, קיום פגישות במשרד, הכנת מסמכים והגשתם למשרד הביטחון, גביית שכר טרחה.

הוועדה השיבה: מבחינת כללי האתיקה אין מניעה שעורך דין ישראלי ייתן ייעוץ בדין הישראלי גם כשהוא מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הוא אף יכול למלא עבור הלקוח טפסים שם ולהכין בעבורו מכתבים, כתבי בי-דין וכיו"ב.

להרחבה ראו: החלטה את/279/09, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 36, שם נשאלה ועדת האתיקה הארצית האם יש מניעה אתית שעורכת דין בעלת רישיון מקומי היושבת בחו"ל ובנוסף – בעלת רישיון ישראלי, תוכל לטפל בחברות ישראליות בישראל?

הוועדה הארצית השיבה כי בשים לב להוראת סעיף 48(2) לחוק הלשכה, כל עוד עורכת הדין היא תושבת ישראל, היא רשאית לעשות פעולות המיוחדות לערך דין כמפורט בסעיף 20 לחוק. יחד עם זאת, בכל פעולה שחורגת מייעוץ משפטי כללי, או מעריכת מסמכים משפטיים שלא בחתימתה, נדרש מעורכת הדין לנהל משרד כמפורט בפרק ג' לכללי האתיקה, ובפרט היא חייבת שתהיה לה כתובת בישראל, שם היא מקבלת את לקוחותיה.

למען הסר ספק, ראוי לציין כי לפי החוק הקיים, אסור לעורך דין ישראלי להחתים על תצהיר בחו"ל, או לאמת שם ייפוי כוח. כל האמור לעיל כפוף לדין המקומי במקום מושבה של עורכת הדין.

בהחלטה את/265/08 ("אתיקה מקצועית", גיליון מס' 31) נקבע כי מבחינת הדין הישראלי, אין מניעה אתית כי עורך דין ישראלי יפתח סניף בחו"ל, ויספק שירותים משפטיים ללקוחות בכפוף לשני תנאים: הראשון, פעילות הסניף תואמת את דרישות כללים 5-3 לכללי האתיקה (מקום קבלת לקוח, ייחוד המשרד, ונוכחות קבועה של עו"ד בסניף). שניים, הייעוץ המשפטי הניתן על ידי עורך הדין הישראלי בחו"ל אינו נוגד את דין המקום.

לשאלה האם רשאי עורך דין ישראלי "להחתים" לקוחות בחו"ל על מסמכים כדוגמת תצהירים, צוואות, ייפויי כוח וכיו"ב לא ניתן להשיב תשובה כוללנית והדבר תלוי באופיו של המסמך.

לגבי תצהיר – עורך הדין הישראלי אינו רשאי לאמת תצהיר מחוץ לגבולות המדינה, וזאת הואיל והדין הישראלי אינו חל שם, כך שאינו יכול להזהיר את המצהיר בתוכן האזהרה שבתצהיר (ראו החלטה את/368/07, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 28).

יודגש כי תשובת הוועדה יפה רק באשר לכללי האתיקה, כאשר קיימת חשיבות לדין החל במדינה הזרה, שהרי יתכן מאד כי מבחינת דין מקומי זה קיימים איסורים כאלו ואחרים על ניהול משרד על ידי עורך דין שאינו בעל רישיון מקומי לעריכת דין, גם כשהמשרד עוסק בדין שאינו מקומי.