חובת הנאמנות ללקוח במסגרת הליך תלונה על שופט

העובדות: עורך דין מייצג לקוחה על פי מינוי מהלשכה לסיוע משפטי.

במהלך דיון בבית המשפט הוחלפו דברים בין השופטת לבין הלקוחה, שבעקבותיהם הודיעה הלקוחה שבכוונתה להגיש תלונה כנגד השופטת. עורך הדין הביע דעתו כי הדבר מיותר, אך חרף המלצתו התלונה הוגשה.

על עצם הגשת התלונה נודע לעורך הדין עת התקבל במשרדו מכתב מנציבות תלונות הציבור על שופטים במסגרתו התבקש, כמי שייצג את הלקוחה (המתלוננת) במהלך הדיון, למסור את תגובתו לטענות שבתלונה.

לטענת עורך הדין, מתן תגובה לתלונה מעמיד אותו במצב לא נוח כלל, ויתכן אף בניגוד עניינים, הואיל והטענות שמעלה הלקוחה כלפי השופטת הן קשות, ועורך הדין שנכח בדיון לא יוכל, לטענתו, לתמוך בטענות אלה.

האם עורך הדין צריך להיעתר לבקשת הנציבות ולמסור את תגובתו לתלונה?

האם קיימת מניעה אתית כלשהי האוסרת עליו למסור את תגובתו בנסיבות העניין?

הוועדה השיבה והמליצה לעורך הדין לפנות תחילה אל מרשתו וליידע אותה על פניית הנציבות אליו, וכי הוא סבור שנכון שלא ישיב עליה.

עוד מומלץ להשיב לנציבות כי פנייתם אל עורך הדין מציבה אותו בפני דילמה אתית מול הלקוחה ועל כן הוא מבקש להימנע מלהשיב לגופו של עניין ולהיות מעורב.