ב"פ 27/21 ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד במחוז חיפה נ' גב' תמר פלד (בהשעיה לצמיתות)

הנקבלת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון- התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו- 1986 + סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961, אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 53 + סעיף 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 ואי מתן תגובה, עבירה לפי סעיף 5(א) + סעיף 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961. הנקבלת הורשעה בגין כך שערכה חוזה מכר דירה בין המתלונן לבין רוכשים ויצגה את שני הצדדים בעסקה שנוסחה על ידה. בהמשך, הנקבלת דיווחה על עסקת המכר למשרדי מיסוי מקרקעין וערכה שומה עצמית למס שבח לפיה על המתלונן לשלם סך של 55,800.76 ₪ בגין מס שבח. כשבוע לאחר מכן, לבקשת הנקבלת ולצורך תשלום מס השבח באמצעותה, הפקיד המתלונן בידי הנקבלת סך של 38,900 ₪ בנאמנות (להלן: "כספי הפיקדון"). אולם, הנקבלת נמנעה מהעברת כספי הפיקדון למס שבח ושלחה את ידה בהם. כמו כן, הזניחה הנקבלת את הטיפול בהסדרת השומה ותשלום מס השבח על אף מכתבי ההתראה שנשלחו אליה בעניין. כתוצאה ממעשי הנקבלת, הוטל עיקול על חשבון הבנק של המתלונן ע"י רשויות המס. לאחר שהמתלונן גילה כי מס השבח לא שולם הוא פנה אל הנקבלת שטענה בכזב כי העבירה את כספי הפיקדון למס שבח. רק לאחר חלוף כ- 10 חודשים מאז העברת כספי הפיקדון לידיה, העבירה הנקבלת את כספי הפיקדון למס השבח והמתלונן נאלץ להשלים את היתרה בסך 18,905 ₪ באופן עצמאי ורק אז הוסר העיקול. כמו כן, המתלונן חויב לשלם קנס בסך 1803 ₪ בגין האיחור בתשלום מס השבח. בנוסף לכך, הנקבלת לא השיבה לתלונה. בית הדין, בבואו לשקול את העונש שיש להשית על הנקבלת, התייחס לערך המוגן שנפגע ממעשי הנקבלת כשהוא מדגיש את חומרת עבירת שליחת היד והשלכותיה על אמון הציבור בעורכי הדין ויחסי הנאמנות והאמון בין עורך הדין לבין לקוחו. בית הדין הפנה, בין היתר, לעמל"ע 33798-02-13 עאסי נגד לשכת עורכי הדין מחוז חיפה [ פורסם בנבו] (17.9.13) להמחשת החומרה וציטט את דבריו של כבוד השופט דרורי: "במקרים "רגילים", דין השולח יד בכספי לקוחותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, הינו הוצאה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, שכן מדובר בעבירה חמורה אשר פוגעת באמון הציבור בעורכי הדין בצורה קשה ביותר..". בית הדין סקר את מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים והציג פסיקה המטילה עונשים של הוצאה לצמיתות וכן סקר את עברה המשמעתי המכביד של הנקבלת הכולל 8 הרשעות, כאשר בשלושת ההרשעות האחרונות הוטל עליה עונש של הוצאה לצמיתות. בסופו של דבר, לאור חומרת המעשים, עברה המשמעתי המכביד, התעלמותה המלאה מעצם קיומו של הליך משמעתי כך שלא התייצבה לדיוני הוכחות וטיעונים לעונש דבר שמעיד על אי לקיחת אחריות, בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה הטיל עליה עונש של הוצאה לצמיתות מהלשכה במצטבר לכל עונש אחר שהיא מרצה, תשלום הוצאות ללשכה בסך 5000 ₪ ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.