חשיפת הקלטה שנערכה במסגרת ישיבה בין עובד למעסיקה בפני בית המשפט

חשיפת הקלטה שנערכה במסגרת ישיבה בין עובד למעסיקה בפני בית המשפט

השאילתא: עורכת דין מנהלת שני הליכים משפטיים נפרדים בשם שני עובדים כנגד מעסיקתם.

אחד העובדים הקליט ישיבה שנערכה בין שני העובדים ובין המעסיקה, ללא נוכחות עורכי הדין של הצדדים. במסגרת אותה ישיבה הציגו נציגי המעסיקה לעובדים מסמך "חישוב" שנערך מטעם רואה החשבון של המעסיקה, וכן מסמך "ויתור על תביעות" לצורך החתמת העובדים.

במסגרת כתבי התביעות שהוגשו בהליכים הנ"ל אוזכרה אותה הקלטה. המעסיקה הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי ההקלטה מהווה ראיה החוסה תחת חיסיון "משא ומתן לפשרה" וכי גם על באת כוחם של העובדים, עורכת הדין השואלת, חלה מניעות מהגשת ראיה חסויה זו.

עורכת הדין שואלת האם חלה על ההקלטה הנ"ל, שהוקלטה על ידי אחד התובעים בלא שעורכי הדין של הצדדים היו מעורבים בניהול המשא ומתן, טענת חיסיון או אי קבילות?

הוועדה השיבה: חיסיון מסמכים שנערכו ונמסרו בין צדדים במסגרת משא ומתן לפשרה, ומשא ומתן זה נכשל, לא הוסדר בחוק אלא נקלט בפסיקת בתי המשפט בארץ בהשראת המשפט המקובל. ראו: ע"א 440/75 זנדבק נ' דנציגר, פ"ד ל(2) 274; ע"א 172/89 סלע נ' סולל בונה, פ"ד מז(1) 333. לפי הפסיקה, תוכן המסמך הוא הקובע אם ייהנה מהגנת חיסיון המסמכים ולאו דווקא כותרתו.

כלל זה שאוב מדיני הראיות ולא מדיני האתיקה, ומטרתו היא לעודד משא ומתן לישוב סכסוכים בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט ולמנוע התדיינות בבית המשפט. הכלל בא לעודד בעלי דין להעלות הצעות פשרה, שבלעדי הגנת האי קבילות היו חוששים שמא הצעתם תתקבל כהודאה. ראו: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי.

מכאן, שהחיסיון חל על כל הצדדים למשא ומתן ולא רק על עורכי הדין ועורך דין אינו יכול להגיש מסמך או הקלטה שברור שנלקחו ממשא ומתן, גם אם לא נכחו עורכי דין במשא ומתן.

להרחבה בנושא ראו: "דבר העורכת", "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 23; החלטה את/253/15, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 60; החלטה את/193/19, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 71.