ב"פ 11/24 מר רז רוזנברג (מ.ר. 60712 בהשעיה זמנית)

על רקע הגשת כתב אישום נגד מר רז רוזנברג (להלן: "המשיב"), הגישה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה (להלן: "המבקשת") בקשה להשעיית המשיב זמנית עד להכרעת דינו בהליך הפלילי בבית המשפט, בהתאם לסעיף 78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "ההליך").

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של החזקה/שימוש בסמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, על פי סעיפים 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג- 1973. על פי עובדות כתב האישום, המשיב בעת שהותו במפגש עם עצור בחדר מפגש עו"ד-לקוח בבית הכלא, החזיק על גופו 2.85 גרם של סמים מסוכנים מסוג קוקאין וכן החזיק מבחנה.

המשיב באמצעות בא כוחו טען במסגרת ההליך, בין היתר, לקיומן של טעמים פסולים אשר הובילו להגשת כתב האישום; לאכיפה בררנית; לאי קיומן של ראיות לכאורה ולכך כי העבירה המיוחסת למשיב, לטענתו, אינו מצדיקה פגיעה בפרנסתו של המשיב. המבקשת באמצעות בא כוחה הדגישה את חומרת העבירה והמעשים המיוחסים למשיב, חומרת נסיבות ביצוע העבירה, כאשר העבירה בוצעה לכאורה בעת מילוי תפקידו של המשיב כעורך דין וכן הדגישה כי יש בעבירה המיוחסת למשיב קלון. כמו כן, התייחסה המבקשת לכלל טענות המשיב והציגה לבית הדין את הראיות המקימות תשתית ראייתית לכאורית וביקשה לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה; כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון וכן כי נסיבות המקרה מצדיקות השעייתו הזמנית המידית של המשיב.

בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה התייחס לכלל טענות ההגנה, דחה אותן, קיבל את בקשת המבקשת והורה על השעייתו הזמנית של המשיב. בית הדין המשמעתי קבע כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למשיב; כי העבירה נושאת עימה קלון וכן כי באיזון שבין זכותו של המשיב לחופש העיסוק ולפגיעה בשמו הטוב לבין האינטרס הציבור בהגנה על ציבור עורכי הדין ועל הציבור בכלל, מוענק משקל בכורה לאינטרס הציבורי, וזאת מאחר ומעשיו של המשיב חורגים מנורמטיביות המצופה מעורך דין, וכי מעשיו אינם מתיישבים עם חובותיו של עורך הדין כלפי מערכת המשפט, כלפי ציבור עורכי הדין וכלפי הציבור ככלל. עוד קבע בית הדין כי האינטרס הציבורי מחייב את עורך דין המואשם בעבירה מסוג זה, הנושאת עימה קלון כה חמור, לא להמשיך לעסוק בעריכת הדין. בית הדין הדגיש את החומרה היתרה הקיימת עת עורך דין ניצל את מעמדו המיוחד בשל תפקידו כעורך דין כדי להיכנס לכלא כשהוא מחזיק במכנסיו סמים קשים.

בהמשך להחלטת בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, המשיב הגיש ערעור על ההחלטה בדבר השעייתו הזמנית, במסגרת בד"א 19/24, ובהמלצת בית הדין הארצי המשיב חזר בו והערעור נמחק.